קריאת תורה של בר מצווה היא אחד המנהגים שהושרשו חזק מאוד בכל קהילות ישראל – ספרדים אשכנזים ותימנים. ספר התורה זהו הספר שעליו מושתתים כל היסודות שלנו כעם היהודי, בו מסופר על אבותינו והתהוות עם ישראל וכן המצוות שאנו מצווים עליהן (תרי"ג מצוות) ביום יום בכל מעשינו. מכאן, שלא בכדי שחתן בר מצווה עולה לתורה וקורא בה כאשר מגיע לגיל של קבלת עול מצוות ולשלב מעבר בתהליך התבגרותו כבן לעם היהודי – גיל בר מצווה. חתן בר מצווה עולה לתורה בשבת שאחרי התאריך העברי שבו הוא נולד. ניתן לקרוא קטע מפרשת שבוע של אותה שבת, או את פרשת השבוע כולה, או הפטרה של השבת. לפני ואחרי עלייה לתורה ישנם את ברכות התורה שצריך לברך.
קריאה בתורה נעשית בימים מסוימים לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת: ימי שני וחמישי, ביום שבת, ראש חודש, ימי צום וחגים. בשבת ובחגים יש קריאת תורה גם בתפילת מנחה. בשבת, קריאת תורה כוללת את הפרשה של אותו שבוע המחולקת לשבעה חלקים: ראשון עד שביעי ובסופה המפטיר קורא מספר מסוים של פסוקים אחרונים שבפרשה, ואחר כך קוראים את הפטרה. ההפטרה הנה קטע מספרי הנבואה אשר קשור לפרשה של אותה שבוע.
לחלק הראשון בפרשה עולה כהן, לשני עולה לוי, לשלישי עולה ישראל ולכל שאר החלקים רשאים לעלות כולם . ישנה אפשרות להעלות "מוסיפים" דהיינו, אנשים נוספים שעולים לתורה.
בימי שני וחמישי קוראים רק את החלק הראשון מתוך הפרשה שיקראו בשבת הקרובה (הקטע המכונה "ראשון") לחלק זה עולים שלושה אנשים: כהן, לוי וישראל.
יש לציין כי העלייה לתורה, דהיינו אמירת הברכות לפני הקריאה ולאחריה וכן הקריאה בתורה, מותרות לנער שמלאו לו 13 שנה מלאות.
ישנם מנהגים שונים לגבי הקריאה של חתן בר המצווה:
ישנם חתנים שקוראים את הפרשה כולה. ישנם כאלה שקוראים רק חלק ממנה: יש הקוראים מס' פסוקים מצומצם ויש שקוראים את הקטע האחרון בפרשה ואת ההפטרה (קטע מספרי הנביאים הקשור לעניינה של הפרשה).
נראה כי כל השיטות טובות וכל חתן רשאי לנהוג כפי הרגשתו, רצונו ומנהג אבותיו.
אחד הפוסקים מזכיר את הנושא ומורה שישנה עדיפות לעליה לתורה דווקא בשבת לעליית שלישי או שישי. אך הוא מזכיר כי אין הדבר חובה (הרב עובדיה יוסף בספרו "ילקוט יוסף").
ישנן הלכות רבות בנושא העלייה לתורה והקריאה בה, לכן מומלץ מאד שחתן בר המצווה ילמד ויתכונן עם אדם שבקיא בנושא, בפרט לגבי הטעמים וההלכות הקשורות אליהם. וכן שיהיה אדם כזה בשעת העלייה והקריאה בפועל.
הטעמים מאפשרים קריאה מדויקת ונכונה של הפרשה, לכן יש חשיבות רבה להכרתם וקריאתם הנכונה. יש לזכור כי בספר תורה אמיתי בו קוראים בבית הכנסת, לא מופיעים טעמי המקרא ועל כן מוטל על חתן הבר מצווה ללמוד מראש ובעל פה את קטע קריאת התורה או ההפטרה שלו עם ההטעמה והניגונים הנכונים.
תהליך לימוד הקריאה בתורה על ידי חתן בר מצווה כולל כמה חלקים:
- לימוד טעמי המקרא, על פי המנהגים של עדתו (ספרדי/אשכנזי או תימני). טעמי המקרא מהווים כעין תווים המסמנים לקורא בתורה את אופן ניגון הפסוקים. כמו כן טעמי מקרא משמשים כפיסוק לפסוקי התורה וההפטרה. הטעמים מנחים את הקורא כיצד יש לקרוא את המילה, היכן עליו לשים את הדגש ומהו אופן ההיגוי (מלעיל/מלרע), היכן עליו להאריך והיכן לקצר. כמו כן הטעמים מחלקים את הפסוק לקטעים.
- לימוד הקטע שעליו לקרוא. כדאי לתאם את הנושא עם גבאי בית הכנסת שבו העלייה עתידה להיעשות. ישנם חלקים בפרשה שחתן בר מצווה לא יכול לעלות (דהיינו, לברך על הקריאה) אלא רק לקרוא אותם. למשל, אם הנער כהן, נהוג שהוא עולה עם ברכה לקטע הראשון בפרשה בלבד. את שאר הקטעים הוא יכול לקרוא, אך לא לברך. לעיתים יכול להיווצר מצב שיש שני חתני בר מצווה בבית הכנסת באותו זמן, דבר המחייב היערכות מראש כך שכל אחד מהם יכין חלק אחר לקריאה.
- לימוד הברכות של הפרשה ושל ההפטרה. לפני הקריאה מברכים ברכה אחת: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.." ולאחריה: "אשר נתן לנו את תורתו..". לפני ההפטרה ישנן שתי ברכות: " אשר בחר בנביאים טובים.." ו"הבוחר בתורה ובמשה עבדו…" ולאחריה מברכים חמש ברכות.
מומלץ מאד שהנער יכיר במידה כזו או אחרת את בית הכנסת שהוא אמור לעלות בו לתורה. לכן, במידה והנער אינו מכיר את בית הכנסת, כדאי להגיע לשם כמה שבתות לפני שבת הבר מצווה כדי שיוכל להכיר את המקום, האווירה בו וסדר הדברים במהלך התפילה. באופן כזה הוא עשוי להגיע לשבת עצמה מוכן ורגוע יותר.
כיום, ניתן ללמוד את הקריאה בדרכים שונות. אחת מהאפשרויות היא שהמורה יקליט את עצמו קורא את הקטע בתורה, מה שיאפשר לתלמיד להאזין ולשנן בעל פה את הקריאה.
קריאה בתורה הנו אחד המנהגים החשובים והאחרונים שמשותפים לכולנו כיהודים בגיל המצווה, מעבר לקרבה לדת, מנהג זה חשוב כמנהג שמאחד את כולנו כיהודים.
